התמכרות אינה חוויה נעימה ובדרך כלל החוויה הזו מוצאת את מקומה
בחלקים השקטים והחשוכים של המכור,
מהסיבה שאינו מעוניין להיחשף.
לרוב בגלל רגשות אשמה ובושה.

אף אחד לא ממהר לחשוף את החולשות והחסרונות שלו.

כאשר המכור חושש להיחשף הוא בעצם מונע מעצמו טיפול,
ובכך ממשיך לצלול לתוך מערבולת של תחושות אשם, כישלונות חוזרים ונשנים,
חוסר שליטה ואובססיה כדרך חיים, דימוי עצמי שהולך ונהיה נמוך יותר ויותר עם הזמן.

לדעתי להיות תקוע במצב תודעה התמכרותי
לפעמים מהווה בעיה קשה יותר מהנזק הפיזי שעלול להיגרם כתוצאה מההתמכרות עצמה.

אם המכור היה מודע לכך שהתמכרות היא תופעה טבעית לגמרי ושכיחה מאד בקרב בני האדם,
אולי היה יורד החשש מההיחשפות וההתקדמות לטיפול היתה יותר קלה.

אני מאד מכבד את הרצון הכנה של מי שהחליט לנוע קדימה ולהיגמל מהתמכרות,
מודע לכך שהמצב הזה לא פשוט בכלל,
ולכן מחויב לעזור למטופל ככל יכולתי לצאת סופית ממעגל ההתמכרות,
להחזיר למטופל את הביטחון והדימוי העצמי הגבוה
שכל כך נחוצים לנו כדי לחיות חיים בריאים, חיוביים ומלאים.